הנשים מאחורי הסטטיסטיקות על "הילודה החרדית"

התכתיבים החברתיים, המגבלות ההלכתיות, הקשיים הפיזיים והנפשיים: הפעילות החרדיות בתנועה לעיתונות ציבורית הביאו את הקולות של האמהות שמספרות על הלחצים בדרך ל"משפחה ברוכה" ועל המחיר ששילמו

"בלידה השישית שלי היה לי מקרה שסיכן את חיי, ולאחריו הומלץ לי לא להמשיך בילודה. הרב שאישי שאל לא התיר לי מניעה, וכך מצאתי את עצמי בהריון עם תינוקת בת פחות מחצי שנה בבית. אחרי הלידה השביעית קיבלתי היתר 'בינתיים', וכשהייתי אמורה לחדש את ההיתר החלטתי שאין לי את היכולת הנפשית להביא עוד ילד. לא חזרתי אל הרב לקבל היתר. התרתי לעצמי. אני חושבת שלא כל אישה יכולה להסביר לרב מולה מה היא מרגישה ולמה היא רוצה למנוע. בעיני, להביא ילדים כשאין לך יכולת לגדל אותם מכל מיני סיבות או מכיוון שזה מה שהחברה מכתיבה – זו טעות".

זה סיפורה של ח', אישה חרדית. מאחורי הסטטיסטיקה של כ-7 ילדים למשפחה חרדית נמצאים אנשים. בעיקר נשים. כשמדברים על ילודה בישראל בכלל, ובחברה החרדית בפרט, נוטים להתעלם מהן. פנינה פויפר, שבין היתר מלווה את הקבוצה החרדית בתוכנית הצעירים של התנועה לעיתונות ציבורית, יצאה ביחד עם המשתתפות כדי להקשיב לנשים האלה ולהביא את סיפורן של כמה מהן. על הדבש ועל העוקץ.

לכתבה המלאה באתר שיחה מקומית

בעקבות פרסום הכתבה, פנינה פויפר עלתה לשידור בתוכנית הבוקר בכאן מורשת ״מנדי ביתאן״ יחד עם יהודית, אחת משמונה הפעילות של התנועה לעיתונות ציבורית שהשתתפו בהכנת הכתבה. על רקע הצעת שר האוצר אביגדור ליברמן לקצץ זכויות למעונות יום למשפחות אברכים, המגיש מנדי גרוזמן שוחח איתן על הקשיים בניהול משק הבית כאשר אחד מבני הזוג עובד. פויפר סיפרה כי נשים לעתים מעדיפות לקחת על עצמן עבודות נוספות כדי לאפשר לבעל ללמוד בכוילל: ״רוב הנשים רוצות את זה. זה החינוך שהן מקבלות וככה הן נכנסות לתוך הנישואים, אבל המציאות לפעמים מכתיבה דברים אחרים״. על המתח שנוצר מהתנגשות בין הערכים עליהם חונכו והחיים האמיתיים מספרת יהודית: ״היה הרבה הלחץ שגדלנו איתו, חינכו אותנו להיות רחל של רבי עקיבא. מה לא בסדר איתנו שאי אפשר להגשים את החלום״.

מצורף הראיון המלא (דקה 1:14:50)