פעילות התנועה לעיתונות ציבורית החלו לחקור כיצד השפיע התיקון לחוק השמות שאסר לשנות אוטומטית את שם המשפחה של אישה אחרי החתונה. הנתונים המפתיעים שקיבלו ממשרד הפנים התפתחו לפרויקט משותף עם "מקור ראשון"
משתתפות תוכנית הצעירים של התנועה לעיתונות ציבורית מהצפון - רחל אשר, היבא זאהר ועדי קרוב - החליטו לחקור כיצד השפיע התיקון לחוק השמות שהפסיק את הנוהג של המדינה לשנות אוטומטית את שם המשפחה של האישה אחרי שהיא מתחתנת. הן רצו להתמקד בעיקר בחברות סגורות, למשל בפריפריה ובקרב נשים מהציונות הדתית ודרוזיות, שאצלן השמירה על שם הנעורים קשה יותר. ביחד עם רכזת הקבוצה שלהם בתוכנית, העיתונאית רעות מישור, הן החלו להתעמק בנושא ואף פנו למשרד הפנים כדי לקבל נתונים על התופעה. הנתונים הראו שמתן הבחירה לנשים גרם לעלייה משמעותית בשמירה על שם הנעורים.
ב-2009, 72% מהנשים שינו לשם משפחה של בן הזוג, 15% לא שינו ו-11% שמרו על שם משפחתן אך הוסיפו אליו גם את זה של הבעל. ב-2019 כבר 53% מהנשים שינו לשם המשפחה של בן הזוג, 33% לא שינו ו-12% הוסיפו את שם המשפחה של הבעל. ב-2020 54% שינו, 36% לא שינו ו-8% הוסיפו. למעשה בין השנים 2009-2019, מספר הנשים שבחרו להישאר עם שם הנעורים גדל בכמעט 50% כששיעור הנשים שבחרו לאמץ את שמו של בן זוגן ירד ב-30%.
הנתונים המלאים מצורפים פה:
ביחד עם קרן מלמד-מרגלית, עיתונאית במקור ראשון, הן לקחו את הסיפור הזה קדימה והביאו לא רק את הנתונים אלא גם קולות של מגוון נשים שהתמודדו עם הסוגיה. התוצאה של העשייה המשותפת התפרסמה ב-18 ביוני במוסף מוצ"ש של "מקור ראשון". הרי היא לפניכם:
Комментарии