פעילי התנועה לעיתונות ציבורית, מלווים על ידי כתבת זוכת פרס סוקולוב, ביצעו 500 טלפונים ומיפו את בעיית התורים בישראל לפי קופות החולים, האזורים וסוגי רופאים. זה לא נעצר רק בסיקור עומק של הסוגיה, אלא גם הוביל את משרד הבריאות לאמץ את השיטה
אין כמעט אדם בישראל שלא נדרש לראות רופא מקצועי וחש תסכול מזמני ההמתנה הארוכים, שלעתים מגיעים אף לחודשים רבים. האם זאת רק בעיה אישית או שמא תופעה חברתית רחבה? ועד כמה זמני ההמתנה משתנים - אם בכלל - בהתאם לאזור הגאוגרפי, לקופת החולים ולסוג הרופא? מאחר שלמשרד הבריאות לא היו נתונים מקיפים ולקופות החולים עצמן יש אינטרס ליפות את המציאות, החלטו לבדוק את זה בכלים עיתונאיים.
בעיקר בגלל היעדר משאבים וזמן, כתבה עיתונאית רגילה כנראה היתה מתבססת על שיחה עם מספר מומחים, דוגמאות של מספר סיפורים אישיים מתסכלים ואולי גם ניסיון לקבוע עשרה תורים בטלפון כדי לייצר נתונים. שיתוף הפעולה בין הציבור לבין מערכת עיתונאית איפשר לייצר בדיקה משמעותית יותר שניתן להוציא ממנה אמירות חזקות ומגוונות בנוגע להיקף הבעיה.
רתמנו למשימה תשעה בוגרי מכינות קדם צבאיות מתנועת החלוץ, שהתנדבו אצלנו לפני הגיוס. הפגשנו אותם עם כתבת הבריאות של דה מרקר רוני לינדר, אחת העיתונאיות הבכירות בישראל וזוכת פרס סוקלוב. בנינו יחד מתודולוגיה לפיה הפעילים יתקשרו לארבע קופות החולים וינסו לתאם תור בהתאם לפילוחים שבחרנו - שמונה סוגים של רופאים בשמונה יישובים שמשקפים את מגוון הישראלות. המשימה פשוטה: לשאול מה התור הכי מוקדם שאפשר לקבל באותה קופת חולים, לאותו סוג של רופא באותו יישוב. כל השיחות כמובן הוקלטו כדי לוודא שאין טעויות. כעבור חודשיים וחצי וכ-X שיחות המשימה הושלמה: ייצרנו טבלה עם נתונים מהימנים שמשקפים את את בעית התורים במערכת הבריאות הציבורית.
התוצאה לפניכם: הפרויקט התפרסם ככותרת הראשית של העיתון הכלכלי דה מרקר ונפרש על העמודים 1 עד 5, מלווה בפרשנות של רוני לינדר וכותרת בעמוד הראשון של הארץ.
לינדר כתבה על זה טור פרשנות, שהתמקד בכובע הכפול של קופות החולים, כתבת המשך שהציעה חמישה פתרונות לבעיית התורים וגם התראיינה על הפרויקט בתוכנית הבוקר של ערוץ 13 (מוזמנים לצפות בקטע מהראיון).
תאגיד השידור הציבורי לקח על עצמו את הנושא תחת המיתוג "מתייבשים בתור", וגם הוא שיתף פעולה עם התנועה לעיתונות ציבורית בפרויקט דומה.
הסוגייה לא רק זכתה לחשיפה אדירה (ששווה המון כסף) והשפיעה על התודעה הציבורית, תוך שהיא ממוסגרת כבעיה חברתית רחבה, אלא גם ייצרה לחץ על מקבלי ההחלטות: כעבור שנה פורסם בגלובס כי משרד הבריאות מאמץ למעשה את המתודלוגיה ומתחיל לבצע בדיקות כאלה בעצמו.
